באנר
באנר
באנר
באנר
< דצמבר 2014 >
א' ב' ג' ד' ה' ו' ש'
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      

הרשמה לדיוור

הצטרפו לרשימת התפוצה של העמותה להפרעות יותרת המוח לקבלת עדכונים וחדשות
web site list




בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) וההורמונים המופרשים ממנה

מהי בלוטת יותרת המוח ומה תפקידה?


יותרת המוח היא בלוטה חשובה, המכונה לעתים קרובות "הבלוטה הראשית", משום שהיא מפקחת על מספר בלוטות הורמונאליות, לרבות בלוטת התריס ובלוטת יותרת הכליה (המייצרות הורמונים חיוניים לקיום) וכן השחלות והאשכים (האחראיים למין ורבייה). גודלה של בלוטת יותרת המוח כגודל גרגר אפונה, והיא ממוקמת בחלל עצם שמתחת לבסיס המוח, ממש מתחת לגשר האף. 


alt
 
מבנה המוח

N.C. חלל האף F.S. סינוס קידמי S.S סינוס ספנוידלי H היפופיזה
C כיאזמה FL פרונטל לוב CG סינגולט ג'ירוס HT היפותלמוס
T תלמוס P בלוטתמ פינאליס F פרוניקס CC קופוס קלוזופ
PL פריטל לוב OL אוקסיפטל לוב SS סינוס סגיטלי M אזור מוטורי
S אזור תחושתי


בלוטת יותרת המוח מורכבת משני חלקים:
א. אונה קדמית שהיא עיקר הבלוטה - Adenohypophysis
חלק זה מפריש הורמונים שאחראיים על התפעול והבקרה של כלל הבלוטות האינדוקריניות בגוף (בלוטת התריס, יותרת הכליה…) ובכך על תפקוד של מנגנונים חשובים כגון גדילה, פעילות מינית, פריון, חילוף חומרים וכו'.

ב. אונה אחורית הקשורה למוח – Neurohypophysis
חלק זה מפריש הורמון המפקח על משק המים בכליות, על לחץ הדם ועל התכווצות השרירים החלקים (הבלתי רצונים) כמו שרירי הרחם.
כאמור יותרת המוח נשלטת על ידי חלק במוח הנקרא היפותלמוס, הממוקם מאחוריה. כאשר יותרת המוח מתפקדת באופן נורמאלי, היא מייצרת מספר הורמונים:

הורמון אדרנוקורטיקוטרופי
ידוע גם בשם ACTH, או קורטיקוטרופין. הורמון זה מעורר את בלוטות יותרת הכליה (הנמצאות מעל לכליות) לייצר הורמון הנקרא קורטיזול. הורמוני יותרת הכליה חיוניים לקיום ומסייעים לך להתמודד עם מצבי לחץ.

הורמון אנטידיאורטי (ADH)
הורמון זה מופרש מחלקה האחורי של יותרת המוח ונשלח ממנה אל הכליות כדי להגביל את נפח השתן המיוצר. הורמון זה ידוע גם בשם ואזופרסין.

גונאדוטרופינים
הורמונים אלה מפקחים על מין ורבייה. שני ההורמונים, המיוצרים ביותרת המוח, הם הורמון מעורר גופיף צהוב (המכונה LH) והורמון מעורר הזקיק (FSH). בנשים נשלחים הורמונים אלה דרך זרם הדם מיותרת המוח אל השחלות, שם הם מפקחים על הביוץ. אי לכך הורמונים אלה חיוניים לקיום מחזור חודשי סדיר ולפוריות. בגברים נשלחים הורמונים אלה לאשכים, שם LH מעורר את ייצור הורמון המין הגברי טסטוסטרון, ו-FSH חשוב לתהליך ייצור הזרע. בילדים, LH ו-FSH מפקחים על התפתחות מינית במהלך גיל ההתבגרות.

הורמון הגדילה
לעתים קרובות נקרא הורמון זה בקיצור GH. בילדים הורמון זה חיוני לקצב התפתחות נורמאלי. במבוגרים הורמון הגדילה חשוב למספר תפקודים, לרבות רמות אנרגיה נורמאליות.

פרולקטין
הורמון זה מעורר את רקמת השד לייצור חלב. הוא נמצא בגוף בכל עת, הן בנשים והן בגברים, אך מיוצר בכמויות גדולות במהלך הריון והנקה.

הורמון מגרה בלוטת התריס
לעתים נקרא הורמון זה TSH, או תירוטרופין. כפי שמעיד שמו, הורמון זה מעורר את בלוטת התריס (הנמצאת ליד קנה הנשימה בחלק התחתון של הצוואר) לייצר הורמון משלה, הנקרא תירוקסין. בלוטת התריס מפקחת על תפקודי גוף רבים, לרבות קצב הלב וחילוף חומרים.

מה יכול להשתבש בפעולת יותרת המוח?
הבעיה הנפוצה ביותר ביותרת המוח מופיעה כאשר מתפתח בה גידול שפיר (הנקרא גם אדנומה). המונח "שפיר" משמש את הרופאים לתאר גידול שאינו ממאיר. מספר גידולים ביותרת המוח עשויים להתקיים במשך שנים מבלי לגרום לתסמינים, ואכן חלקם לעולם אינם גורמים לתסמינים. רוב הגידולים ביותרת המוח מופיעים בקרב אנשים ללא היסטוריה רפואית של בעיות ביותרת המוח, ומצב זה אינו עובר בדרך כלל בתורשה מדור לדור. רק לעתים רחוקות (לדוגמה במצב הידוע כנאופלזיה אנדוקרינית נפוצה או MEN-1) קיימת נטייה תורשתית להתפתחות גידולים ביותרת המוח. גידול ביותרת המוח עלול לגרום לבעיות, משום שהוא גורם לכאבי ראש או משום שהוא לוחץ על עצב הראייה, ולכן עלול לגרום לבעיות ראייה. לעתים אלו הם התסמינים הראשונים, ומטופלים רבים מופנים לראשונה למומחה על ידי האופטיקאי.

הגידול הנפוץ ביותר באופן משמעותי (כמחצית מכלל המקרים) הוא הגידול "הבלתי מתפקד" או "הבלתי מפריש". זהו גידול שאינו מייצר הורמונים או שעושה זאת באופן לא יעיל (בעקר חלקי LH או FSH לא פעילים). הוא עלול לגרום לכאבי ראש ולבעיות ראייה, או שהוא עלול ללחוץ על בלוטת יותרת המוח ולגרום להפסקת ייצור הכמויות הנדרשות של הורמון אחד או יותר מהורמוני יותרת המוח. תסמינים של חוסר הורמונים עלולים להיגרם גם עקב הטיפול הניתן כנגד הגידול, כגון ניתוח או הקרנות. לחילופין, הגידול ביותרת המוח עשוי להתחיל לייצר כמויות גדולות מדי של הורמון אחד או מספר הורמונים.

חסר בייצור הורמוני יותרת המוח
חסר בייצור אחד או יותר מהורמוני בלוטת יותרת המוח ידוע כתת-פעילות של יותרת המוח. מצב זה מטופל בדרך כלל באמצעות החלפת ההורמונים המיוצרים באופן נורמאלי בבלוטות עליהן מפקחת יותרת המוח. מספר פרטים ניתנים להלן, אך למידע נוסף פנה לפרק "תת-פעילות של יותרת המוח וטיפול תחליפי".

הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH)
חוסר ב-ACTH מאופיין בעייפות, סחרחורת (לרוב עקב לחץ דם נמוך במצב עמידה), חוסר מרץ ותחושת רווחה גופנית ירודה. חוסר ב-ACTH מטופל בדרך כלל באמצעות הידרוקורטיזון, המהווה גרסה מלאכותית של ההורמון קורטיזול. הורמון זה ניתן בצורת גלולה הנלקחת פעמיים-שלוש ביום.

הורמון אנטידיאורטי (ADH) או ואזופרסין
חוסר ב-ADH עלול להיגרם בשל פגיעה או דלקת בבלוטת יותרת המוח או בהיפותלמוס. לעתים עשוי מצב זה להופיע לאחר ניתוח ביותרת המוח, אך אז הוא זמני בדרך כלל. במידה ויותרת המוח אינה שולחת ADH בכמות מספקת לכליות, הן לא יוכלו לווסת את כמות השתן. מצב זה נקרא סוכרת תפלה (DIABETES INSIPIDUS או DI) אך אינו קשור כלל לסוכרת הנעורים! סוכרת תפלה גורמת להרגשה תמידית של צימאון וצורך בהשתנה, גם במהלך הלילה. יתכן שתיווכח כי אתה שותה 15 עד 19 ליטר ביום. הטיפול בסוכרת תפלה ניתן באמצעות חומר הנקרא דסמופרסין, המשפיע על הכליות באותו אופן בו אמור ADH להשפיע. דסמופרסין ניתן בדרך כלל כתרסיס לאף, אך ניתן להשיגו גם בצורת גלולות. לפרטים נוספים פנה לפרק "סוכרת תפלה".

גונאדוטרופינים
בנשים, חוסר בגונאדוטרופינים גורם לבעיות במחזור החודשי, בפוריות ובדחף המיני. בגברים, יתכנו בעיות פוריות, אין-אונות ודחף מיני. כמו כן יתכן שתחוש/י עייפות כללית. נשים מטופלות בדרך כלל בגלולות תחליף הורמונאלי. בגברים עשוי הטיפול לכלול זריקות פעם או פעמיים בחודש. חוסר בגונאדוטרופינים בילדים גורם להתפתחות מינית מאוחרת או להעדר התפתחות מינית ויתכן שיזדקקו לטיפול בהורמוני מין על מנת להשרות את השינויים הגופניים הכרוכים בהתבגרות. לפרטים נוספים פנה לפרקים "פרולקטינומה" ו-"תת-פעילות של יותרת המוח וטיפול תחליפי".

הורמון הגדילה
בילדים, חוסר בהורמון גדילה משמעותו שהילד קטן יותר מבני גילו, ויתכן שאף ייראה צעיר יותר ויסבול מעודף משקל. מצב זה מטופל באמצעות הורמון גדילה מלאכותי, הניתן בדרך כלל כזריקה יומית. בקרב מבוגרים, המצב פחות ברור, אך חוסר בהורמון גדילה עלול להשפיע על רמות אנרגיה ותחושת רווחה כללית וכן לגרום לסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ויתכן שאף למחלות לב. מחקרים מראים כי בקרב מטופלים מסוימים יש להמשיך בטיפול התחליפי בהורמון הגדילה גם לאחר גיל ההתבגרות על מנת לשפר את איכות החיים

פרולקטין
בדרך כלל קיימים רק בעיות ותסמינים מעטים הנגרמים בשל חוסר בפרולקטין, למרות שנשים עם רמות פרולקטין נמוכות עלולות לגלות כי אינן יכולות להיניק.

הורמון מגרה בלוטת התריס
חוסר בהורמון זה יגרום למצב של תת-פעילות בלוטת התריס. עייפות ועלייה במשקל הם תסמינים נפוצים ביותר. יתכן שתחוש/י עייפ/ה וחולה באופן כללי. הטיפול ניתן באמצעות גלולות ההורמון תירוקסין, הנלקחות באופן יומיומי.
 

ייצור יתר של הורמוני יותרת המוח
הורמון אדרנוקורטיקוטרופי
ייצור יתר של ACTH עלול לגרום לבלוטות יותרת הכליה לייצר קורטיזול בכמות רבה יותר, ולהוביל למצב הנקרא "מחלת קושינג". מצב זה מאופיין בעליה במשקל, אודם והתעגלות של הפנים, שינויים במצב הרוח והרגשת עייפות ודיכאון. מחלת קושינג נפוצה יותר בקרב נשים, העלולות לסבול מאי-סדירות של המחזור החודשי או אפילו מהפסקתו המוחלטת וכן מצמיחת יתר של שיער הגוף. גברים עלולים לסבול מאובדן הפוריות והדחף המיני. המחלה מטופלת בדרך כלל באמצעות ניתוח להרחקת הגידול הגורם לבעיה. לפרטים נוספים פנה לפרק "מחלת קושינג".

הורמון הגדילה
במהלך הילדות, ייצור יתר של הורמון הגדילה עלול לגרום לילד לגדול מהר יותר מהנורמאלי. במידה והמצב אינו מטופל עלול הילד להתפתח למבוגר גבוה באופן קיצוני – מצב הנקרא ענקות
(gigantism). ייצור יתר של הורמון הגדילה במבוגרים עלול להוביל למצב הנקרא אקרומגליה. התסמינים כוללים כאבי ראש, בעיות ראייה, הזעה ועליה במידת הנעליים או הכפפות, וכן שינויים מסוימים בתווי פנים, כגון הבלטת יתר של הלסת. שינויים אלה עשויים להיות הדרגתיים ביותר, ולכן יתכן שקרובי משפחה וחברים לא יבחינו בהם. מצב זה מטופל בדרך כלל באמצעות ניתוח, הקרנות ו/או טיפול תרופתי. לפרטים נוספים פנה לפרק "אקרומגליה".

פרולקטין
ייצור יתר של פרולקטין נקרא היפרפרולקטינמיה ועשוי להופיע בשל מספר גורמים. אחד הגורמים הוא תרופות מסוימות, בעיקר טבליות מסוימות נגד בחילה או משככי כאבים. במידה ואת/ה סובל/ת מתת-פעילות של בלוטת התריס, יתכן וזו הסיבה לבעיה. סיבה שלישית עשויה להיות גידול שפיר, המייצר פרולקטין בעצמו. סוג זה של גידול נקרא פרולקטינומה. קוטרן של פרולקטינומות קטן בדרך כלל מסנטימטר אחד, אך הן עשויות להיות גדולות יותר ונוטות להפריע בייצור הורמוני המין. בנשים, הפרולקטינומות קטנות בדרך כלל, והתסמינים הנפוצים הם אי-סדירות או העדר מחזור חודשי, בעיות פוריות, וייצור חלב שלא בעת הריון או הנקה. בגברים הפרולקטינומות גדולות יותר לעתים קרובות, והתסמינים כוללים אובדן דחף מיני, בעיות פוריות ואין-אונות. טיפול בטבליות מועיל מאוד בדרך כלל בשני המינים, ומשקם את הדחף המיני ואת הפוריות, לעתים קרובות במהירות רבה. לפרטים נוספים פנה לפרק "פרולקטינומה".

בעיות ראייה
מאחר וגידול ביותרת המוח עלול ללחוץ לעתים על עצב הראייה העובר מעליו, יתכן שתסבול/תסבלי מבעיות ראייה. יתכן שתגלה/י כי שדה הראייה שלך קטן, כאילו לבשת מכסי עיניים. מצב זה עשוי להופיע בעין אחת או בשתי העיניים, ויתכן שיהיה מלווה בכאב ראש. קיים סיכוי טוב, שהטיפול הניתן כנגד הגידול (בדרך כלל טיפול תרופתי בפרולקטינומה, וניתוח במקרה של סוגי גידולים אחרים), ישפר מצב זה. ראייתך עשויה להשתפר, ויתכן שאף תחזור/תחזרי למצב נורמאלי. אם את/ה סובל מבעיות ראייה, יתכן שתופנה/י לבדיקת שדות ראייה, מומחה עיניים (נוירו-אופטלמולוג) ואנדוקרינולוג.

אי-פוריות
אי-פוריות היא בעיה נפוצה המשפיעה על עד אחד משישה זוגות המנסים להרות. בנוסף, כאחד מעשרה זוגות במצב פוריות נורמאלי יזדקק לעתים לשנה לפחות על מנת להרות.

בעיות הורמונאליות גורמות לכרבע מכלל מקרי אי-הפוריות, ובלוטת יותרת המוח מהווה גורם חשוב בהקשר זה, מאחר והיא מייצרת את הגונאדוטרופינים (LH ו-FSH), החיוניים לתפקוד תקין של השחלות והאשכים. הגורם הנפוץ ביותר לאי-פוריות הקשורה ליותרת המוח הוא עליה ברמת הפרולקטין, בדרך כלל בשל גידול ביותרת המוח הנקרא פרולקטינומה. ניתן לטפל במצב זה בקלות יחסית באמצעות תרופות, הנרשמות על ידי מומחה, ומפחיתות את ייצור הפרולקטין ביותרת המוח. כיום קיימות בשימוש שלוש תרופות כאלה: קברגולין (בשם המסחרי דוסטינקס), ברומוקריפטין (בשם המסחרי פרילק או פרלודל) וקווינגוליד (בשם המסחרי נורפרולק). לפרטים נוספים פנה/י לפרקים "פרולקטינומה" ו"תת פעילות יותרת המוח וטיפול תחליפי".

מצבים רבים אחרים, הקשורים ליותרת המוח, עלולים לגרום לרמות נמוכות מדי של הורמוני המין. הטיפול הניתן כנגד המצב המסוים ממנו את/ה סובל/ת עשוי להשיב את הפוריות. במידה ואינו עושה זאת, תטופל/י בדרך כלל בגונאדוטרופינים, באמצעות זריקות או באמצעות שימוש במשאבה קטנה המוצמדת לחגורה. שיטות אלה נדרשות רק עד הכניסה להריון. לפרטים נוספים ראה/י בפרק "תת-פעילות יותרת המוח וטיפול תחליפי".
 
התמודדות עם הלחץ הנפשי הכרוך בגידול ביותרת המוח

בנוסף לבעיות הגופניות, אנשים רבים מוצאים שמחלה הקשורה ליותרת המוח הנה טראומטית גם מבחינה נפשית. לחץ נפשי עלול להיגרם בשל סיבות גופניות ספציפיות (כגון ירידה בחשק המיני, ייצור יתר של קורטיזול) או גורמים כגון שינוי בדימוי הגוף, תשישות, חרדה וכו', בעיקר אם לא חשת בטוב במשך זמן רב לפני שהתקבלה האבחנה הנכונה. בנוסף, גם החשש מפני הניתוח הצפוי באזור הקרוב כל כך למוח והעובדה, כי עבור אנשים מסוימים עשויה ההחלמה להימשך זמן ארוך, עלולים לתרום למתח, בעיקר אם קדמה לכך תקופת מחלה ארוכה שהובילה לאבחנה זו. מכלול גורמים אלה עלול להיות קשה עבור משפחה וחברים קרובים כפי שהוא קשה לחולים עצמם.
הרופא הכללי שלך יוכל להפנות אותך לייעוץ במידת הצורך.


תוכל/י להיעזר גם בצוות התמיכה של עמותת יותרת המוח AMIGO שם תמצא אנשים רבים המעונינים לעזור לך ולתמוך בך.

 

 

התחברות לפורום